תוך פזילה לשכנותיה מדרום, מבססת נתניה את מעמדה כמרכז עסקים מהגדולים בארץ: רשמית הפרויקטים שבבנייה ובתכנון נראית כמעט בלתי אמינה - מאות אלפי מ"ר של משרדים, מסחר, בילוי ומלונאות. העירייה מפתה יזמים ע"י ארנונה נמוכה וסיוע צמוד, ובמקביל מנסה לפתור את בעיות הנגישות של העיר, המרחיקות אותה מת"א.
טל חזן, "גלובוס - נדלן"
החזון של נתניה לאורך השנים היה להיות מרכז עסקים משגשג, אם לא יותר מהרצליה פיתוח אז לפחות שווה לו. ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, ביקרה כבר לפני 8 שנים בהרצליה, במטרה "למשוך" את חברת סייטקס מהרצליה לנתניה, בתקווה שאחריה יגיעו חברות מכובדות נוספות.
דומה כי חזונה השאפתני של פיירברג לא התגשם במלואו, ובניגוד לעמדה בה מחזיקים בעירייה, נתניה כנראה גם לא תגיע אי פעםלידי הגשמתו ובוודאי לא תשווה את גובה דמי השכירות המשולמים בהרצליה השכנה. עם זאת, אותו חזון שאפתני העמיד את מרכז העסקים והמסחר של נתניה כאחד ממרכזי הבילוי והעסקים המובילים בארץ וכאלטרנטיבה ראשונה, עוד לפני פתח תקווה, לזליגת חברות מהרצליה הזקוקות לשטח. נכון להיום, אחרי שהצליחה מעל ומעבר למשוער בתחום המגורים (המחירים על הים כבר מגיעים לאלה שבצפון תל אביב) ובתחום המסחר (על איקאה לא צריך להרחיב את הדיבור), אף אחד כבר לא מזלזל בשאיפות של נתניה.
האדרנלין שחדר כפי הנראה לעורקי עיריית נתניה משגשוגו שלפארק העסקים פולג והמתחמים הסמוכים, הביא להמשך מינוף הפיתוח העסקי והבילוי במקום, כמו גם מלונאות. במקום עתידים להבנות שטחי מסחר, משרדים ובילוי על שטח כולל של 200 אלף מ"ר, המצטרפים ל- 100 אלף מ"ר הקיימים כיום.
ייחודו של פארק פולג מתבטא בתמהיל המגוון שנוצר במקום, בו יושבים כ- 1,100 בתי עסק. הפארק משלב טכנולוגיה, לאו-טק, בילוי ומסעדות, והזרים לא מעט דם חדש לעיר נתניה. מעבר לחנות העם איקרה,שתרמה רבות למיתוג המתחם ולתנועה במקום, לפארק עומדת להצטרף חברתפריסקל, שתתפוס שטח של 12 אלף מ"ר. זו תצטרף ל- 250 חברות נוספות, בהן דלק, סלקום, סיסקו ישראל שעברה גם היא מהרצליה, אלביט שעברה מפתח תקווה וכיום יושבת על שטח של 15 אלף מ"ר, ג`נגו, פינג`ן, אורביט תקשורת, HP, סייפן, אינפיניון טכנולוגיה, נטאוורק, קומטאצ` ועוד.
אך אלו אינם יושבים לבדם. במקום הוקמו מרכזי מסחר דוגמת ביג פולג ופולג סנטר, בו יושב ארקפה ומפעלו, פקטורי 54 וטיב טעם, בפולג שיאים 200 יושב סופר מרקט עדן-טבע, במתחם יכין יושבים מקס ברנר ומפעלו, ארומה, וואוי, רשת בתי קולנוע גלובוס וכן פעילות ספורט אתגרי כדוגמת קארטינג ועוד. כל אלה תורמים לתנועה של כ- 50 אלף איש מידי יום (ואיקאה אחרית לכ- 10,000 מתוכם).
הפעילות המסחרים הענפה הובילה לתנופה בבנייה במקום. בשנה וחצי האחרונות רכשו 150 עובדי סלקום דירות בקרית השרון הסמוכה לפארק. גם מכללת נתניה מזרימה דם צעיר למקום, והמתחם זוכה לחייב לילה. תרומת פארק פולג לעיר היא בשיפור דימויה של נתניה, וביסוס אלטרנטיבה למי שאינם מוצאים מקומם בהרצליה.
מחסור בהרצליה לדברי יורם בלומנטל מחברת אינטל ישראל "נתניה תגיע למקסימום פיתוח ותהיה אלטרנטיבה ראשונה לקליטת הביקושים מהרצליה, שהופכת לאחרונה מפארק הייטק לתמהיל של הייטק ופיננסים. בהרצליה אין בתב"ע מ"ר אחד לבנייה מעבר לפרויקטים שהנבנים כיום, ושמרביתם כבר משווקים". מדובר במגדלי אקרשטיין של מבני תעשייה (מגדל D (שבבנייה) ומגדל לייף פלאזה של פישמן).
מן העבר השני נמצאת פתח תקווה, שהיא אומנם יקרה יותר וממוקמת קרוב יותר לת"א בממשק לרמת החי"ל, אך היא מאבדת יתרונה מול נתניה בשל העדר מקומות לפנאי ובילוי. שכר הדירה ברמת מעטפת בפתח תקווה נע בין 12.5-14 דולר למ"ר, ובנתניה שכר הדירה עומדעל ממוצע של כ- 10 דולר למ"ר. בשנה זו חברת סייפן שבבעלותו של סמי שמעון התיישבה במתחם יכין-חקל על שטח של 7,000 מ"ר, בשכר דירה של 12-13 דולר למ"ר, קפיצת מדרגה נוספת. על שטחי המסחר משולמים דמי שכירות הנעים בין 20 ל-35 דולר למ"ר לחודש.
לחזון היומרני יתרון משמעותי ביכולתה של נתניה לספק חטיבות גדולות של שטח בנוי: היקף פוטנציאל השטח בפארק העסקים פולג-ספיר ואזור התעשייה הצפוני עומד לע למעלה ממיליון מ"ר. בהמשכו הצפוני של פארק העסקים פולג נמצאים בשלבי בנייה שני מתחמי הייטק, קניות ובילוי בהיקף של כ- 70 אלף מ"ר: את האחד מקימה חברת ישפרו מקבוצת IDB (מבנה בן 40 אלף מ"ר בסמוך לאיקאה), בהיקף השקעה של כ- 30 מיליון דולר, את השני מקימה חברת יכין-חקל (30 אלף מ"ר, מהם 7,000 מ"ר כבר מאולכסים), בסמוך למחלף המרכזי על כביש החוף. יכין-חקל תבנה גם קמפוס בילוי ומתחם חניה, ותשקיע בפרויקט כולו 100 מיליון דולר.
מיזם שלישי המצוי גם הוא בבנייה ממוקם במתחם קרית המדע שמצפון לפארק פולג, בסמוך לאלביט וסלקום. שטח הבניין שיקום 25 אלף מ"ר המתפרש על מגרש של כ- 10 דונם. היזם הוא ראובן דימרי, והמבנה מוקם בהיקף השקעה של 30 מיליון דולר.
קרית יהלום בבנייה פארק תעשיות עתירות ידע קרית יהלום הוא הדבר הבא בנתניה. מיקומו מצפון לפרויקט אצטדיון הכדורגל החדש, שמצפון לקרית המדע (מזרחית לכביש החוף). קרית יהלום נמצאת כיום בשלבי הקמה, ולמקום תב"ע מאושרת לבנייה על שטח של 200 אלף מ"ר, היושבים על כ- 150 דונם. על המגרש הראשון (13 דונם) יקום מגדל משרדים ענק בשטח בנוי של 50 אלף מ"ר.
ואם כל אלו אינם מספקים, הרי לשטווח הרחוק יותר מתוכננת הקמתו של פארק נוסף לתעשיות עתירות ידע, שימקום בשורה הראשונה המקבילה לכביש החוף, על מגרש ששטחו כ- 40 דונם, עליו יבנו שני מבנים ששטחם הכולל יעמוד על כ- 50 אלף מ"ר בנוי. במתחם זה טרם אושרה התב"ע.
הביטחון בהצלחתם של מבנים אלה נובע בין היתר מההשקעה בשיווק ובהוזלת עלויות לעסקים במקום. כך למשל, תעריפי הארנונה של תעשיית ההיטק במקום (היושבת על שטח שהיקפו למעלה מ- 3,500 מ"ר) עומד על 48 שקל למ"ר לשנה, ואילו בהרצליה התעריף הינו 109 שקל למ"ר עד 5,000 מ"ר ו-103 שקל למ"ר עד 10,000 מ"ר. בנוסף, בולטת התנהלות העיר המשתפת פעולה עם היזמים. "בניגוד למקומות בהם הלכו היעיריות נגד היזם ושמו לו מכשולים, הרי שבנתניה עבדו הפוך. הן בהיותם אלה הפונים לחברות, והן בעובדה שפיירברג מגיעה לפגישות בעצמה. חיפשנו ללקוח שטח של 20 אלף מ"ר, ונתניה היתה בעדיפות ראשונה, משום שלא מצאנו את השטח הרצוי בהרצליה", אומר יורם בלומנטל, מבעלי אינטר ישראל. לשיתוף פעולה עם היזמים עוד הגדילה לעשות נתניה וקבעה מסלול ירוק, לפיו היא מסייעת ליזמים ואחרים בהליכים הבירוקרטים הכרוכים בהמקמת המקום, ולעסקים המבקשים לשבת במקום.
בעיית נגישות החיסרון המשמעותי של נתניה נעוץ בנגישות אליה. בעבר השקיעה נתניה בהקמת גשרים, אך אלו נתנו פתרון חלקי בלבד, למרות בנייתו של גשר השלום, המחבר את פארק פולג למחלף, הרי שאין ירידה ישירה לפארק. כביש דגניה המחבר את אזור התעשייה הצפוני לכביש 57 נסלל כעת, ויפתור את הבעיה באופן חלקי.
העיר סובלת מעומס תנועה במיקומים נקודתיים. כגון צומת וינגייט על כביש 2, הסתום את תנועת היואים מנתניה לכיוון תל אביב. כמו כן, הבאים מצפון נתקלים בעומס בחבצלת השרון. העומסים צפויים להתמתן ב- 5 שנים הקרובות, אז יורחב כביש החוף לשלושה נתיבים לכל כיוון.
הפיתרון האמיתי לעומסי התנועה באזור חבצלת השרון ואולגה ייפתר רק בטווח של 15 שנים, עם הארכת נתיבי איילון צפונה לנתניה, בהשקעה של כמה מאות מיליוני דולרים. הכביש יחבר את תל אביב והרצליה לנתניה ישירות, וממנו ייבנו שלוש יציאות: האחת באזור העסקים פולג (יציאה דרומית) השנייה ליד קרית השרון, והשלישית (הצפונית) במחלף הצפוני של נתניה, ליד חבצלת השרון. לאורך נתניה הכביש ייבנה במנהרה תת קרקעית.
בטווח של 3-4 שנים תוקם תחנת רכבת בתוך פארק העסקים פולג, בהשקעה של 60-70 מיליון שקל. כמו כן יבנו רמפות מגשר אחדות שיחברו את כביש 2 לקרית יהלום שבהקמה (גשר האחדות נבנה ב- 2001 בהשקעה של 35 מיליון שקל, חלקה של עיריית נתניה עמד על למעלה מ- 50%).
תנופה במלונות במערב העיר, צפונית לשמורת האירוסים, צפוי לקום קומפלקס בן 2,000 יחידות דיור ו- 1,000 חדרי מלון. ההשקעה בתשתיות במקום תגיד ל- 300 מיליון שקל. כמו כן, עד סוף השנה יצא מכרז של מינהל מקרקעי ישראל להקמתם של 700 חדרי מלון נוספים, שיצטרפו ל 3,200 חדרי מלון שיקומו בקומפחלקס עיר ימים. ההשקעה בתשתיות בעיר ימים תעמוד על 500 מיליון שקל. בסך הכל, ההשקעות של החברה לפיתוח נמתניה ב- 15 השנים הבאות יעמדו על 1.5 מיליארד שקל, שיתפרסו על 15-20 אלף יחידות דיור וחדרי מלון. האם יהיו מספיק תיירים בנתניה כדי לאכלס כל כך הרבה חדרי מלון, לכך עוד נמתין ונראה.